מספר עדכונים החל ממשכורת ינואר 2010
מעסיקים שמשלמים פנסיה לפי חוק לעובדיהם רצ"ב עדכון ההפרשות
החל מהיום ואילך הפרשות מעביד הפרשות עובד הפרשות המעביד לפיצויים סה"כ.
| החל מהיום ואילך | הפרשות מעביד | הפרשות העובד | הפרשות המעביד לפיצויים | סה"כ |
| 1.1.2008 | 0.833% | 0.833% | 0.834% | 2.5% |
| 1.1.2009 | 1.66% | 1.66% | 1.68% | 5% |
| 1.1.2010 | 2.5% | 2.5% | 2.5% | 7.5% |
| 1.1.2011 | 3.33% | 3.33% | 3.34% | 10% |
| 1.1.2012 | 4.16% | 4.16% | 4.18% | 12.5% |
| 1.1.2013 | 5% | 5% | 5% | 15% |
שיעורי המס, תקרות הכנסה - ב ש"ח
| מדרגות אישיות (יגיעה אישית) |
שיעור המס | מדרגות שנתיות (יגיעה אישית) |
שיעור המס |
| עד 4770 | 10% | עד 57240 | 10% |
| מ 4771 עד 8470 | 14% | מ 57241 עד 101640 | 14% |
| מ 8471 עד 12720 | 23% | מ 101641 עד 152640 | 23% |
| מ 12721 עד 18250 | 30% | מ 152641 עד 219000 | 30% |
| מ 18251 עד 39340 | 33% | מ 219001 עד 472080 | 33% |
| מכל שקל נוסף | 45% | מכל שקל נוסף | 45% |
קופות גמל וקרנות השתלמות
| פרטים | סכום |
| קצבה מזכה | 7,810 ש"ח לחודש |
| פטור מקצבה לפי סעיף 9א - 35% | 2,734 ש"ח לחודש |
| סכום פטור לפי סעיף 9א(ב) לפקודה | 109 ש"ח |
| תקרת הכנסה מזכה שהיא הכנסת עבודה (סעיף 47) | 8,100 ש"ח לחודש |
| הכנסה מזכה שאינה הכנסת עבודה - למי שיש הכנסת עבודה - בניכוי הכנסת העבודה או 8,100 לפי הנמוך. | 11,400 ש"ח לחודש |
| הכנסה מזכה לקצבה - סעיף 47(א)(5) | 32,400 ש"ח לחודש |
| הכנסה לעמית עצמאי-סעיף 47(א)(3) ו-(5) | 8,100 ש"ח לחודש |
| הסכום לפי סעיף 45 א(ד) לפקודה | 156 ש"ח לחודש |
| הסכומים לפי סעיף 45 א(ה) | 156 ש"ח לחודש |
| משכורת מרבית שההפרשה בעדה לקרן השתלמות פטורה ממס בעת ההפרשה | טרם פורסם |
| הכנסה קובעת (קרן השתלמות לעצמאי) | 243,000 לשנה |
| הפקדה מוטבת - 9(16א) ו-9(16ב) | 17,040 ש"ח |
| "שכר מינימום" לצורך משיכה מקופת גמל בפטור | 3,850 ש"ח לחודש |
| ההפרשה לקופת גמל לקצבה או לפיצויים עבור בעל שליטה המוכרת לחברה בשנת המס לפי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה | 11,390 לשנה |
| תקרת הפקדה מוטבת בגיל הזכאות לעניין פטור על ריבית ורווחים לפי סעיף 9(18א)(קופת גמל לתגמולים) | 22,200 לשנה |
| "השכר הממוצע במשק" - 4 פעמים השכר הממוצע במשק לצורך סעיף 3(ה 3) | טרם פורסם |
| נקודת זיכוי | 205 ש"ח לחודש |
תעריף מקסימלי לנסיעות
יום 24.12.2009 פורסם ברשומות צו הרחבה, המחיל על כלל המשק את הוראות ההסכם הקיבוצי מיום 20.1.2009. ההסכם עדכן את הסכום המקסימלי להשתתפות המעביד בהוצאות הנסיעה לסך של 22.70 ש"ח ליום. צו ההרחבה חל רטרואקטיבית מיום 1.1.2009.
החל מינואר 2010 הסכום המקסימלי עודכן ל- 23.70 ש"ח
שינוי בחוק פיצויי פיטורין
ביום 31.12.2009 פורסם ברשומות חוק פיצויי פיטורים (תיקון מס' 25), התש"ע-2009 (להלן: "התיקון לחוק).
בהתאם לסעיף 2(9) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, עובד שפוטר או התפטר, ושב לעבוד אצל מעבידו לאחר תקופת נתק שלא עלתה על 3 חודשים - חושבה תקופת עבודתו שטרם פיטוריו או התפטרותו, כוותק לצורך חישוב פיצויי פיטורים עתידי
על פי התיקון לחוק, הוארכה תקופת הנתק כאמור משלושה חודשים לשישה חודשים, כך שלעניין זכאות לפיצויי פיטורים, יראו כרציפות בעבודה גם הפסקה תוך ניתוק יחסי עובד מעביד, שאינה עולה על שישה חודשים.
שימו לב מעסיקים המעסיקים עובדים שעובדים בשני מקומות או יותר
המוסד לביטוח לאומי
אגף גבייה ממעסיקים
החל בחודש ינואר 2010 על המעסיק המשני וכן משלם הפנסיה לבצע את תיאום דמי הביטוח
מי זכאים לתיאום דמי ביטוח?
● עובד אצל שני מעסיקים
● מקבל פנסיה שגם עובד כשכיר במקום עבודה אחד
● מקבל פנסיה משני מקורות
ובתנאי שהכנסתם אצל המעסיק העיקרי או אצל משלם הפנסיה העיקרי נמוכה מ-60% מהשכר הממוצע (4,757 ש"ח נכון ל-12/09).
עובד או מקבל פנסיה שהכנסתו אצל המעסיק העיקרי או אצל משלם הפנסיה העיקרי שווה ל-60% מהשכר הממוצע במשק או גבוהה ממנו, אינו זכאי לתיאום דמי ביטוח.
איך יש לבצע את תיאום דמי הביטוח?
עד כה, ניכה המעסיק המשני וכן משלם הפנסיה, דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור המלא, אלא אם מסר לו העובד או מקבל הפנסיה אישור מהביטוח הלאומי על ניכוי בשיעור שונה.
מעתה, לצורך ביצוע התיאום יגיש העובד למעסיק המשני, ומקבל הפנסיה יגיש למשלם הפנסיה, נוסף על הצהרת העובד בטופס 101 על מעסיקו המשני, גם טופס "הצהרה על הכנסה אצל המעסיק העיקרי" (בל/644). הטופס מצורף בזה.
על פי הצהרות אלה, יזין המעסיק בתוכנת השכר, שאיתה הוא עובד, את סכום ההכנסה של העובד או של מקבל הפנסיה, אצל המעסיק העיקרי, וכך יתקבל אצלו אישור אוטומטי על ניכוי דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור המופחת.
על המעסיק לשמור אצלו את טופסי ההצהרה (טופס בל/644).
דוגמה לביצוע התיאום:
- שכרו של העובד אצל המעסיק העיקרי הוא 3,000 ש"ח
- שכרו של העובד אצל המעסיק המשני הוא 2,500 ש"ח
המעסיק המשני יזין בתוכנת השכר שלו את סכום ההכנסה של העובד אצל מעסיקו העיקרי - 3,000 ש"ח, וכך יתקבל אצלו אישור אוטומטי לניכוי בשיעור המופחת בסך 1,757 ש"ח.
אם העובד או מקבל הפנסיה לא יגישו "הצהרה על ההכנסה אצל המעסיק העיקרי" (בל/644) או אישור שהפיקו באינטרנט, יהיה על המעסיק המשני או משלם הפנסיה לנכות מהכנסתם את דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות בשיעור המלא.
גם העובד עצמו או מקבל הפנסיה יכולים להפיק אישור לתיאום דמי ביטוח באתר הביטוח הלאומי באינטרנט - www.btl.gov.il - ביטוח וגבייה - תיאום דמי ביטוח - הפקת אישור לתיאום דמי ביטוח. את האישור שהפיק ימסור למעסיק המשני או למשלםהפנסיה.
מתי יגיש העובד או מקבל הפנסיה את טופס ההצהרה (בל/644)?
● בתחילת כל שנת מס.
● לעובד חדש או מקבל פנסיה חדש - מיום תחילת העבודה או תחילת קבלת הפנסיה, ולאחר מכן בתחילת כל שנת מס.
● למי שקיים כבר אישור לתיאום דמי ביטוח לתקופה הקרובה - כשיפוג תוקפו של האישור, ולאחר מכן בתחילת כל שנת מס.
המעסיק המשני או משלם הפנסיה יתנו אישור לעובד או למקבל הפנסיה על-פי הצהרתו, עד לסוף שנת המס הנוכחית (עד לחודש דצמבר בשנה זו).
במקרים בהם הצהרת העובד או מקבל פנסיה הוגשה באמצע השנה, יוכל המעסיק המשני או משלם הפנסיה לבצע החזר מחודש ינואר באותה שנה.
לתשומת הלב,
● הוראת ביצוע זו הועברה ללשכות השירות ובתי התוכנה החל במשכורת ינואר 2010.
● המוסד לביטוח לאומי, שומר לעצמו את הזכות לבדוק בעתיד את הצהרת העובד או מקבל הפנסיה על הכנסתו אצל המעסיק העיקרי או משלם הפנסיה, על פי טופס
126 המדווח על ידי המעסיקים או משלמי הפנסיה, ולכן לא חלה על המעסיק המשני או משלם הפנסיה החובה לבדוק את ההצהרה הזאת של העובד או מקבל
הפנסיה.
● המוסד לביטוח לאומי ימשיך להפיק אישורים רק לעובדים או מקבלי פנסיה שהם:
- בעלי הכנסה מרבית (החל מחודש אוגוסט 2009 ההכנסה המרבית שווה ל-76,830 ש"ח).
- עובדים ומקבלי פנסיה אצל יותר משני מעסיקים או משלמי פנסיה.
לתשומת לבכם
מהו מועד תשלום השכר כשה-9 לחודש נופל ביום שבת
סעיף 9 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") קובע, כי שכר עבודה, המשתלם על בסיס של חודש, ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם. "שכר מולן", אשר עליו משולם פיצוי הלנת שכר עפ"י סעיף 17(א) לחוק הגנת השכר, הוא שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע (סעיף 1 לחוקהגנת השכר). ה"יום הקובע" הוא היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר עבודה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי כאשר ה-9 לחודש נופל ביום מנוחה, יש לשלם את שכר העבודה לעובדים לפני מועד זה, אחרת יחויב המעסיק בפיצויי הלנה (ע"ע 300139/98 המועצה המקומית דיר אל אסד נ. אסדי נזאר ואח').
בית הדין דחה את טענת המעסיקה, כי כאשר היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר עבודה נופל ב"יום מנוחה", אותו יום אינו נמנה במנין תשעת הימים, וה"יום הקובע" המוגדר בחוק הגנת השכר יהיה היום העשירי.
מתוך: אתר כל עובד גליון 720
