עדכונים אחרונים בנושאי שכר
העדרות בערב יום עצמאות
סעיף 2(ב) לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי ביום לפני החג, שהעובד אינו עובד בו, בין על פי חוק, ובין על פי הסכם או נוהג, לא יעלה יום העבודה על 7 שעות. משמע, מעל 7 שעות יהיה העובד זכאי לגמול שעות נוספות.
יום העצמאות נקבע בחוק יום העצמאות התש"ט-1949 כ"חג". לפיכך, על פי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, יום העבודה ביום הזיכרון, ערב יום העצמאות, יהיה של 7 שעות.
מובן, שאם על פי חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או נוהג, נקבע, כי ביום זה יעבדו פחות מ-7 שעות, יש לנהוג בהתאם.
במקומות עבודה, עליהם חל צו ההרחבה לקיצור שבוע העבודה ל-5 ימי עבודה, בערב חג, החל ביום שהעובד חייב לעבוד בו, יהיה יום העבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות, בתשלום של 8 שעות (צו ההרחבה קובע, כי המעביד ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור).
צו ההרחבה קובע עוד, כי במקומות עבודה, שבהם עבדו 6 שעות בערבי חג, בתשלום של 8 שעות, ימשיכו לעבוד כך.
יצוין, כי החל מיום 31.05.2010, על פי סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, רשאי עובד שאין לו זכות ליום בחירה מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה, לקחת יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי באחד מהימים המנויים בתוספת, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות. בין הימים המנויים בסעיף 1 לתוספת מצוי גם יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה.
שעות עבודה ביום עצמאות
סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט (להלן: "הפקודה") מחיל את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לגבי מנוחה שבועית, גם על מועדי ישראל, כפי שנקבעו בפקודה. כלומר, גם לגבי העסקת עובד במועדי ישראל נדרש היתר משר התעשייה, המסחר והתעסוקה, וכן עבודה במועדים אלה תזכה את העובד בתשלום של 150% לפחות מהשכר.
עם זאת, מועדי ישראל, כפי שנקבעו בפקודה, הינם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. דהיינו, יום העצמאות לא מנוי ברשימת מועדי ישראל. יום העצמאות, נחשב כחג המדינה מכוח חוק יום העצמאות, התש"ט-1949, ולא מכוח הפקודה. בחוק זה נקבע, כי יום העצמאות יהיה יום שבתון.
מלשון החוק והפקודה, עולה, לכאורה, כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לגבי מנוחה שבועית לא יחולו על יום העצמאות, הן לעניין חיוב במתן היתר להעסקה והן לגבי גובה התשלום על העסקה ביום זה. עם זאת, הפרשנות המקובלת הינה, כי יש לראות ביום העצמאות חג ככל מועדי ישראל, ועל כן להחיל עליו את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, קרי, תשלום של 150% לפחות מהשכר לגבי עובד המועסק ביום העצמאות, וכן חובת קבלת היתר על העסקה ביום זה.
יודגש, כי בהתאם לחוזר משרד התמ"ת מאפריל 2010, עובד, שנאלץ לעבוד ביום העצמאות (המתחיל בחצות הלילה ומסתיים בחצות), במקום עבודה הכלול ברשימת מקומות העבודה שמפרסם ראש הממשלה שיש להפעילם גם ביום העצמאות, זכאי לגמול בגין עבודה ביום חג ובנוסף יום חופשה חלופי (200%). עם זאת, רשימת מקומות עבודה כאמור טרם פורסמה. עוד צוין בחוזר זה, כי המעביד אינו רשאי לכפות על עובדו לעבוד במקום עבודה שאינו נמנה על מקומות העבודה שיש להפעילם ביום העצמאות.
העדרות עובד ביום הזיכרון כאשר קרוב משפחתו נהרג בפיגוע
על פי סעיף 4א לחוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, תשכ"ג-1963, עובד, שהינו קרוב משפחה (הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) של חלל מערכות ישראל, רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון, ויראו אותו כאילו עבד.
כמו כן, בסעיף 7ה לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (להלן: "החוק") נקבע, כי עובד, שהינו קרוב משפחה (הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) של מי שנפטר כתוצאה מפעולות איבה, רשאי להיעדר מעבודתו ביום הזיכרון ויראו אותו כאילו עבד.
יצוין, כי סעיף 7ה לחוק נוסף במסגרת תיקון מיום 16.02.2010 וטרם התיקון, התשובה לשאלה, האם היעדרות קרוב משפחה של מי שנפטר כתוצאה מפעולות איבה מזכה בתשלום, הייתה פרשנית.
כמו כן, הן לעובדי רשויות מקומיות (בהתאם לאוגדן תנאי השירות לעובדי השלטון המקומי) והן לעובדי מדינה (עליהם חל התקשי"ר) מוקנית הזכות להיעדר ביום הזיכרון, למי שהינו קרוב משפחה (הורים, הורי הורים, בן זוג, ילדים, אחים ואחיות) של חלל פעילות חבלנית (פח"ע), ויום זה ייחשב לו כיום עבודה, וזאת אף טרם התיקון לחוק כאמור.
תגמול בגין עבודה ביום עצמאות
סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט (להלן: "הפקודה") מחיל את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לגבי מנוחה שבועית, גם על מועדי ישראל, כפי שנקבעו בפקודה. כלומר, גם לגבי העסקת עובד במועדי ישראל נדרש היתר משר התעשייה, המסחר והתעסוקה, וכן עבודה במועדים אלה תזכה את העובד בתשלום של 150% לפחות מהשכר.
עם זאת, מועדי ישראל, כפי שנקבעו בפקודה, הינם: שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. דהיינו, יום העצמאות לא מנוי ברשימת מועדי ישראל. יום העצמאות, נחשב כחג המדינה מכוח חוק יום העצמאות, התש"ט-1949, ולא מכוח הפקודה. בחוק זה נקבע, כי יום העצמאות יהיה יום שבתון.
מלשון החוק והפקודה, עולה, לכאורה, כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה לגבי מנוחה שבועית לא יחולו על יום העצמאות, הן לעניין חיוב במתן היתר להעסקה והן לגבי גובה התשלום על העסקה ביום זה. עם זאת, הפרשנות המקובלת הינה, כי יש לראות ביום העצמאות חג ככל מועדי ישראל, ועל כן להחיל עליו את הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, החלות על המנוחה השבועית, קרי, תשלום של 150% לפחות מהשכר לגבי עובד המועסק ביום העצמאות, וכן חובת קבלת היתר על העסקה ביום זה.
יודגש, כי בהתאם לחוזר משרד התמ"ת מאפריל 2010, עובד, שנאלץ לעבוד ביום העצמאות (המתחיל בחצות הלילה ומסתיים בחצות), במקום עבודה הכלול ברשימת מקומות העבודה שמפרסם ראש הממשלה שיש להפעילם גם ביום העצמאות, זכאי לגמול בגין עבודה ביום חג ובנוסף יום חופשה חלופי (200%). עם זאת, רשימת מקומות עבודה כאמור טרם פורסמה. עוד צוין בחוזר זה, כי המעביד אינו רשאי לכפות על עובדו לעבוד במקום עבודה שאינו נמנה על מקומות העבודה שיש להפעילם ביום העצמאות.
שכר מינימום
שכר מינימום עודכן החל מראשון באפריל – 3890.25 ₪
שינוי בתשלום ימי מחלה
החל מראשון לאפריל 2011 תשלום דמי מחלה יהיה כדלקמן:
יום ראשון ללא תשלום
יום שני ושלישי – היה עד כה 37.5% החל מאפריל 2011 זה 50%
יום רביעי ואילך - היה עד כה 75% החל מאפריל 2011 – 100%
